המומים המולדים בכף היד כוללים מגוון רחב של שינויים במבנה האצבעות, העצמות והרקמות הרכות, הנוצרים במהלך התפתחות העובר.
המום המולד הנפוץ בכף היד הוא הסינדקטיליה, מצב שבו שתי אצבעות או יותר אינן מופרדות באופן מלא זו מזו. מידת החיבור והרקמות המעורבות בו משתנות מילד לילד, ולכן גם תכנון הטיפול אינו זהה בכל המקרים.
אבחון מדויק של סינדקטיליה כבסיס לתכנון הטיפול
סינדקטיליה עשויה להופיע כממצא מבודד, אבל בחלק מהמקרים היא יכולה להופיע כחלק מתסמונת או לצד מומים מולדים נוספים. האבחון שמתבצע על ידי ד"ר תמיר פריטש, מומחה בכירורגיה של היד ומיקרוכירורגיה בילדים ומבוגרים, מתבסס על בדיקה של מבנה היד והאצבעות, ובהתאם לצורך מתבצע צילום רנטגן כדי לבחון אם החיבור מערב גם את העצמות.
ההערכה המדויקת של סוג הסינדקטיליה חשובה במיוחד לקראת החלטה על הצורך בניתוח ועל אופן ביצועו.
פשוטה, מורכבת או מסובכת: הסוגים השונים של סינדקטיליה
אחד השלבים החשובים בהערכת סינדקטיליה הוא הגדרת סוג המום: בסינדקטיליה פשוטה, האצבעות מחוברות באמצעות עור ורקמות רכות, ללא חיבור גרמי. בסינדקטיליה מורכבת, החיבור מתרחש גם בין עצמות האצבעות.
במצב של סינדקטיליה מסובכת, קיימים בנוסף מבנים גרמיים חריגים או אי סדירות מבנית מורכבת יותר של האצבעות. ההבחנה חשובה משום שככל שמעורבים מבנים נוספים, כך התכנון הניתוחי עשוי להיות מורכב יותר.
הסינדקטיליה יכולה להיות חלקית או מלאה, כשבסינדקטיליה חלקית החיבור משתרע רק על חלק מאורך האצבעות, ואילו בסינדקטיליה מלאה החיבור מגיע עד לקצות האצבעות. לכן שני ילדים שאובחנו עם סינדקטיליה עשויים להזדקק לניתוחים שונים מבחינת היקף הפרדת אצבעות, שחזור המרווח שבין האצבעות וכמות העור הנדרשת לכיסוי האזורים שנחשפו.
מתי מבצעים הפרדת סינדקטיליה?
במקרים סטנדרטיים, הפרדת סינדקטיליה מתוכננת סביב גיל שנה עד שנה וחצי, אבל אין גיל אחד שמתאים לכל ילד. מועד הניתוח נקבע בהתאם לסוג הסינדקטיליה, לאצבעות המעורבות ולהשפעה האפשרית של החיבור על גדילתן.
כך, לדוגמה, כשהחיבור מערב אצבעות עם פער משמעותי באורכן, כמו האגודל או הזרת והאצבע הסמוכה להן, עשויה להיות חשיבות להפרדה מוקדמת כדי לצמצם הפרעה לגדילה. גם בסינדקטיליה מורכבת עשוי להיות צורך בטיפול מוקדם יותר. לכן גיל שנה עד שנה וחצי הוא טווח מקובל במקרים סטנדרטיים, ולא כלל נוקשה שיש להחיל על כל סוג של סינדקטיליה.
איך מתבצע ניתוח להפרדת סינדקטיליה?
מטרת הטיפול הניתוחי היא להפריד את האצבעות וליצור מרווח תקין ככל האפשר ביניהן, תוך שמירה על אספקת הדם, התחושה, התנועה והמבנים החשובים בכל אצבע. במהלך הניתוח, ד"ר פריטש מתכנן את חלוקת העור והרקמות כך שלאחר ההפרדה ניתן יהיה לכסות את האזורים שנחשפו וליצור את המרווח שבין האצבעות.
הפרדת סינדקטיליה יכולה להתבצע עם או בלי שימוש בשתל עור, ולאחר הפרדת שתי האצבעות נוצר לעיתים שטח עור גדול יותר מזה שהיה זמין לפני הניתוח, ולכן בחלק מהמקרים נדרש שתל עור לצורך השלמת הכיסוי, והשתל נלקח מאזור אחר בגוף ומועבר לאזור שבו חסר עור.
תכנון הניתוח בהתאם למורכבות הסינדקטיליה
במקרים מתאימים של מומים מולדים מסוג סינדקטיליה, אפשר להשתמש בתכנון של מתלי עור מקומיים ובטכניקות המאפשרות לבצע את ההפרדה ללא שתל. הבחירה תלויה בסוג הסינדקטיליה, בהיקף החיבור ובכמות העור הזמינה.
בסינדקטיליה מורכבת או מסובכת, שבה מעורבות גם העצמות או קיימים מבנים חריגים נוספים, הניתוח עשוי לכלול שלבים נוספים מעבר להפרדת העור והרקמות הרכות. כאשר כמה מרווחים בין האצבעות מעורבים, לעיתים נדרש טיפול בשלבים ולא הפרדה של כולם בניתוח יחיד.
מה קורה לאחר הניתוח?
הטיפול שלאחר הפרדת סינדקטיליה חשוב להגנה על האזור המנותח ולאיכות ההחלמה, והשימוש בגבס לאחר הניתוח תלוי בין היתר בטכניקה הניתוחית ובשימוש בשתל עור, אבל כשמתבצע שימוש בשתל, חשוב במיוחד להגן על האזור ולאפשר לשתל להיקלט ללא תזוזה מיותרת.
בהתאם למקרה, היד יכולה להיות מקובעת בגבס, בסד או בחבישה ייעודית למשך תקופת ההחלמה הראשונית, שעשויה להימשך כמה שבועות לאחר הניתוח, ולאחר הסרת הקיבוע ד"ר פריטש ממשיך במעקב אחר ריפוי הפצעים, תנועת האצבעות ומראה המרווח שנוצר ביניהן.
הטיפול בצלקות כחלק מתהליך ההחלמה
הצלקות ממשיכות להשתנות במשך חודשים לאחר הניתוח, ולכן בהתאם לאופי הצלקת ולהנחיות הרפואיות, אפשר להשתמש באמצעים לטיפול בצלקות, ובכלל זה כפפת לחץ המותאמת לילד לצורך עידון הצלקות, כשיש יש לכך התוויה.
טיפול בלחץ הוא אחד האמצעים הקיימים לטיפול בצלקות בולטות או מעובות, לצד אמצעים נוספים הנבחרים בהתאם למצב הצלקת.
הפרדת סינדקטיליה היא טיפול שמותאם למבנה היד של כל ילד
תכנון מדויק של הניתוח ומעקב לאורך הגדילה מאפשרים להתייחס גם לתפקוד היד ולהתפתחותה בהמשך הילדות, לכן חשוב לקבל את האבחון המדויק ולהרכיב תוכנית טיפול מקיפה ומתאימה.
ד"ר תמיר פריטש, מומחה לכירורגיה של היד ומנהל היחידה לכירורגיה של היד במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, מעניק אבחון וטיפול במומים מולדים בכף היד, תוך התאמת הגישה הטיפולית למאפיינים הייחודיים של כל מקרה.
